פוסט על נושא מקצועי עם אמירה פוליטית.
אתמול בערב צפיתי בתוכנית המקור, על מלחמת לבנון השנייה, החלק הראשון. החלק השני ישודר בשבוע הבא.
רביב דרוקר ראיין את שלושת מקבלי ההחלטות ראש הממשלה דאז, אהוד אולמרט, שר הביטחון בזמן המלחמה עמיר פרץ והרמטכ”ל דאז דן חלוץ. למי שהחמיץ, את הכתבה אפשר לראותה כאן. 

הראיונות עם שלושת מקבלת ההחלטות מציפים את מה שמתרחש מאחורי הקלעים. עמימות, מאבקי כוח, אי ידיעה, אינטריגות, כוחנות, אי ביצוע הוראות, חוסר אמון במפקדים, פערים בין תכנון לביצוע ועוד ועוד.

כשצפיתי בתכנית, נזכרתי בסדנת טוויסטוק שהשתתפתי בה לפני שנים רבות. מתווה הסדנא הוא יצירת עמימות מכוונת כמעט קיצונית. העמימות מאפשרת לכוחות, אנרגיות, תחושות, הרגשות חבויים לצוץ ולעלות על פני השטח וכך לבחון כיצד כוחות אלה משפיעים עלינו כבני אדם, על המנהיגות, הניהול, העשייה והתנהגות שלנו.
משפט אחד שאמרה שם אחת ממנהלות הסדנא חני בירן, נחקק בזכרוני. היא הציגה את הפער הבלתי נתפס כמעט, שקיים בין איך מנהלים נתפסים ואיך מנהלים מתפקדים.
מנהלים נתפסים כיודעים, כמבינים, כבעלי סמכות, כמקבלי החלטות על סמך ידע ומידע שיש ברשותם. בפועל, בקרב משתתפים שהיו בקבוצת המנהלים בסדנא התגלו, חוסר אונים, בלבול, אי ידיעה, אי הבנות ועוד ועוד. כאמור, נזכרתי במשפט הזה של חני בירן כשראיתי אתמול את התוכנית. 
נקודה למחשבה לכל אלה שחושבים שרק בגלל שמישהו הוא מנהל הוא יודע, מבין ומקבל החלטות ענייניות.

עוד שני משפטים שאמר דן חלוץ הרמטכ”ל לשעבר:
הראשון: מאז יצחק רבין, הדרג המדיני חשש להפעיל את הצבא הירוק. 
השני: משפט מדהים שאמר לו הרמטכ”ל כיום וראש אגף מבצעים בזמן מלחמת לבנון השנייה, גדי אייזנקוט. “דן כשאתה נותן הוראה, אל תניח שהיא תתבצע. תבדוק שהיא מתבצעת”. 
לתשומת לב כל אלה שצועקים השכם והערב: תנו לצה”ל לנצח.