סיום שנה הוא תמיד זמן לסיכומים. אני דווקא רוצה להתמקד בכמה חלומות שיש לי לשנת 2012.
החלום הראשון לראיין את גוורדיולה.
פפ גוורדיולה הוא המאמן של ברצלונה. נכון להיום, כנראה הקבוצה הטובה בעולם. אתמול הם זכו באליפות העולם לקבוצות. הייתי רוצה לשוחח אתו וללמוד איך זה לאמן את הקבוצה שנחשבת בעיני רבים לטובה בעולם, כיום ואולי הטובה בעולם אי פעם. איך כמאמן בנה, יישם ושכלל את השיטה והביא אותה כמעט לידי שלמות, מה הערך המוסף שלו כמאמן של שחקנים, שאחדים מהם, נחשבים לטובים בעולם. מה קורה כשלא הולך, כשמפסידים, מה הוא עושה כמאמן.
התובנות שהייתי לוקח – איך בונים ארגון מצליח לאורך זמן, שקוצר הישגים ועושה זאת עם כ”כ הרבה חן וקסם
החלום השני לראיין את מוריניו
מוריניו הוא המאמן של ריאל מדריד. עמד לרשותו תקציב רכש עצום. הוא הרכיב קבוצה אימתנית. עם השחקנים שהם בין הטובים בעולם. ובכל זאת הוא כבר הפסיד השנה, פעמיים או שלוש, לברצלונה. הייתי שואל אותו, איך הוא מתכונן למשחקים, עד כמה כישלונות העבר משפיעים על דרך ההכנה המנטלית למשחק הבא. מדוע התלכיד שבנה לא מוכיח את עצמו מול ברצלונה. (נכון להיום).
התובנות שהייתי לוקח – איך לומדים ומתאוששים מכישלונות. ברמה האישית והקבוצתית.
החלום השלישי – לראיין את מקימי הקיבוצים
בערוץ 1 מוקרנת בימים אלה סדרה של מודי בר און וענת זלצר, על הקיבוץ. אני צופה בה מלא התפעלות. מגיעים אנשים שאין להם שום מושג איך להיות עובדי אדמה וחקלאים ויש מאין מצליחים להקים את אחד המפעלים האדירים שהוקמו כאן מאז ומעולם. רעיון מהפכני שקורם עור וגידים יש מאין. ניסוי וטעייה מתמדת. זה מדהים. (בלי קשר לתוצאה הסופית בימינו אנו שבו הקיבוץ זה כבר לא מה שהיה פעם) מיותר לציין את כל הקשיים והבעיות שמקימי הקיבוצים בשנים שלפני קום המדינה התמודדו אתם. והנה למרות הכל הם הצליחו להקים את אחד המפעלים שבמשך שנים היה תפארת המדינה ושם דבר בעולם.
התובנות שהייתי לוקח – איך נוצר חזון? איך חזון הופך להיות למציאות, איך נוצרת האמונה שמניעה את המעשים. איך נוצרת תחושת שליחות שמאפשרת להשפיע על כל כך הרבה אנשים לאורך זמן. ומה השתבש. מה בסופו של דבר לא עבד והביא למצב שבו הקיבוץ, כפי שהוא היום, מופרט והופך ליישוב קהילתי.
החלום הרביעי – לשוחח עם זהבית כהן
לנסות ולהבין איך זה מרגיש רגע אחד להיות על גג העולם ורגע לאחר מכן נפילה כ”כ קשה וכואבת. מאשת השנה בגלובס, עזיבה של תנובה בגלל המחאה הציבורית. ניסיון להבין את מגבלות הכוח?, איך מנהל עושה את ההפרדה בין מה שהוא יכול להרשות לעצמו ובין מה שהוא צריך ונדרש לעשות. איך קובעים את הגבול בין רווח שנתפס כסביר ורווח שמקומם עליך את כל העולם. מה המשמעות של לעבוד בארגון שהוא סמל לישראליות ומה משמעות הסמל הזה בעשייה העסקית.
התובנה המרכזית שהייתי לוקח משיחה כזו היא ממה מנהלים צריכים להיזהר, איך קובעים קו אדום ומה צריך לקרות כדי לא לחצות אותו.
התובנות שהייתי לוקח – איך בונים ארגון מצליח לאורך זמן, שקוצר הישגים ועושה זאת עם כ”כ הרבה חן וקסם.
התובנות שהייתי לוקח – איך לומדים ומתאוששים מכישלונות. ברמה האישית והקבוצתית.
התובנות שהייתי לוקח – איך נוצר חזון? איך חזון הופך להיות למציאות, איך נוצרת האמונה שמניעה את המעשים. איך נוצרת תחושת שליחות שמאפשרת להשפיע על כל כך הרבה אנשים לאורך זמן. ומה השתבש.
התובנה המרכזית שהייתי לוקח משיחה כזו היא ממה מנהלים צריכים להיזהר, איך קובעים קו אדום ומה צריך לקרות כדי לא לחצות אותו.
מכל התובנות בעצם אתה מתחיל עם הצעד הראשון ,מטפס בסולם עד הפסגה ולומד כיצד למנוע את הנפילה.
והתובנה הנוספת שלי כיצד לאחר שהגעת לפסגה ,לא להפסיק לחלום אלא לחשב מה עושים כדי לבנות עוד ועוד מדרגות בסולם ,בבטחון אך בזהירות המתבקשת.
תודה,
וחג אורים שמח