לפני שבועיים השתתפתי בריאליטי 30 ומשהו שעות בלי חשמל. תענוג מפוקפק למדי.
היום קראתי ששר האנרגיה הפעלתן משיק עוד מהלך ליישום הרפורמה בחברת החשמל.
צר לי כבוד השר, הניסיון הזה, קרוב לוודאי, ילך בדרך כל (בשר) הניסיונות הקודמים.
להלן הסיבות.
1. בכל תהליך שינוי אחת השאלות שיש לשאול היא מי מרוויח מהמצב הקיים. מי שמרוויח הוא גם זה שיתנגד לתהליך השינוי. ככל שהרווח גדול יותר כך התנגדות נחרצת. בחברת חשמל יש יותר מידי מרוויחים. וכשיש יותר מידי מרוויחים יש הרבה מאוד התנגדויות. הסיכוי להוביל מהלך שינוי משמעותי קטן. מאוד.

2. התפקדות למרכזי המפלגות יוצרת קבוצת לחץ אדירה על הפוליטיקאים. העובדים עלו על הפטנט. הם מתפקדים למרכזי המפלגות ובאמצעות הצבעתם הם מצליחים לשמור על האינטרסים החשובים להם. אף פוליטיקאי לא יסתכן בדירוג נמוך בפריימריז. התוצאה אף פוליטיקאי לא באמת יוביל תהליך שינוי משמעותי בטח לא בחברת חשמל.

3. בתחום אחר נעשו ניסיונות לנהל שיח ודיאלוג עם העובדים על שינוי ארגוני מתבקש. העובדים ביקשו תוספת כספית מכובדת. היא ניתנה להם. אבל השינוי המיוחל לא יושם. גם קיבלו וגם לא אפשרו.

מניתי רק מקצת הסיבות מדוע הסיכוי לשינוי, הכל כך מתבקש, בחברת חשמל ספק אם יצליח או בכלל ייצא לפועל.
יכול להיות שבמקרה של חברת חשמל אין ברירה וצריך להבין שזה מה שיש.
מחשבה לא אופטימית, אבל כדי לחולל שינוי משמעותי ואמתי צריך מכלול של גורמים. ממנהיגות, נחישות, התמדה, מוכנות לעימותים ולשם מחירים ועוד ועוד.
אני בספק גדול אם מי שמוביל את הרפורמה ניחן ביכולות האלה.
כמו שנאמר בכותרת. דעי מאין באת ולאן את הולכת.
תהייה נשמת הניסיון לחולל רפורמה נוספת בחברת חשמל צרורה בצרור החיים.
ונאמר אמן.

ואם בכל זאת מחפשים דרך לחולל שינוי.
לא להצהיר הצהרות. לעבוד בשקט, מתחת לרדאר, לנסות ולהגיע להסכמות עם הועד. להבין שבטווח הקצר יש לשלם מחיר כדי שבטווח הארוך היה יותר טוב.
אז, אולי, איכשהו יהיה סיכוי לשינוי.