חברת אדלמן מפרסמת, אחת לשנה, דו”ח על מדד האמון בנושאים שונים. מהדו”ח עולה שרמת האמון של הציבור (בעולם, לא רק בישראל), נמצא בירידה מתמדת. שימו לב לנתון הבא המתייחס לציפיות ממנכ”לים שמופיע כאן:
There is a 24-point gap between employees who say that when considering a prospective employer, they expect that its management will always tell the truth and those who agree management is doing so. במילים אחרות, העובדים למרות שהם מצפים מהמנהלים שלהם לדבר אמת הם פחות סומכים על כך שההנהלה תעשה זאת.

כמי שעוסק בייעוץ להנהלות ומנהלים בהובלת שינוי, אני יכול להגיד בוודאות שאחד הפרמטרים המרכזיים להצלחת שינויים, לא כל שכן כאלה הכרוכים בפיטורים, מחייבים רמת אמון גבוהה בהנהלה. שינוי שבו רמת האמון בין ההנהלה ועובדים היא נמוכה יהיה קשה יותר להוביל שינוי בהצלחה.

עכשיו דמיינו את המצב הבא, מנכ”ל של חברה שצריכה לבצע התאמות לשוק שמשתנה בקצב מהיר ביותר, מוביל תוכנית שינוי שכוללת פיטורים ואולי גם גזירות נוספות. בשלב מסוים מתפרסמת הודעה שהמנכ”ל בוחר, תוך כדי התהליך, לעזוב את החברה ולעבור לחברה אחרת. אז זהו…לא מדובר בדמיון. זה בדיוק מה שקרה בסלקום. אני לא מכיר את המקרה לפרטיו. אבל מקריאת הכתבה עולה טעם רע מהעצם זה שעובדים מתבקשים להאמין למנכ”ל שמוביל תוכנית שינוי ואז בוחר לעזוב.

אחר כך כשמנהלים לא יבינו למה עובדים לא מאמינים להם, תזכרו את סלקום.