מלחמת יום כיפור יכולה לספק הרבה מאוד תובנות ארגוניות. אני רוצה להתמקד בשתיים מהן.
תובנה ראשונה. היהירות.
אלוהים בכבדו ובעצמו (משה דיין) הבטיח שלא צפויה מלחמה ואם צפויה אנחנו נכה את הערבים שוק על ירך. אני זוכר את הראיון הראשון שסאדאת נתן לטלוויזיה המצרית אחרי שנבחר לנשיא. מזיע, מתרגש, מגמגם. בקיצור, הכי לא נאצר. זה רק הגביר את תחושת הביטחון והיהירות. שאין עלינו. וצה”ל והמכשול וכאלה.
כולם יודעים איך זה נגמר. רוצים לדעת איך נראית יהירות. צפו בסרטון הבא. סטיב באלמר מגיב על השקת האייפון.
תובנה שנייה. silo מוביל לאסון.
התרגום של המילה הוא ממגורה. בארגונים המשמעות היא עבודה רק בתת המערכת הארגונית (הממגורה) אליה הוא שייך בלי לשתף פעולה עם מערכות אחרות (ראו תמונה). אחת הדוגמאות הבולטות לאיך silo מוביל לאסון, אפשר לראות בסדרה שמוקרנת עכשיו בכאן 11 ונקראת מגדלים גבוהים. הסדרה עוסקת בפיגוע במגדלי התאומים שיכול היה להימנע אלמלא הסי איי איי והאף בי איי לא היו מתחרים אחד בשני, מונעים מידע ושמים רגלים האחד לשני בתחרות על כוח, עצמה, אגו ועוד. מסתבר שכל המידע היה קיים. הם רק לא שיתפו האחד את השני ולא שיתפו פעולה אחד עם השני. להפך’ הם התחרו אחד בשני.
תובנות ארגוניות:
1. ארגונים ומנהלים צריכים להיזהר כמו מאש מתחושת היהירות. מותר להתרווח כשיש הישג, אסור להיכנס לאופוריה, לזלזל במתחרים ולחשוב שאם הצלחת בפעם הקודמת ההצלחה הבאה מובטחת.
2. בעולם של היום, שיתופי פעולה בתוך ארגונים ובין ארגונים הם הכרח קיומי. מנהלים שלא משתפים פעולה בגלל אגו, סטטוס ורצון לכוח, עלולים לגרום “לפיגועים אסטרטגיים”.
שיעורי בית להנהלה.
לבחון האם תהליכים כאלה או דומים להם קיימים בארגון. ואם כן, איך מנטרלים אותם. ומהר.
