זכות הקיום של עולם האופנה הוא בהתחדשות מתמדת. 4 עונות בשנה, כל עונה מביאה אתה שינויים, הפתעות וצבע שולט שמתחלף מידי פרק זמן. הצבע השולט השנה, אם אני לא טועה הוא סגול.
גם עולם הניהול מתחדש והחורף הקרוב תלבשו OKR.
מה זה OKR?
ספר שכתב ג’ון דואר, מדוד את מה שחשוב, מנסה להביא מניסיונו בארגונים כמו אינטל וגוגל, תוך ניסיון לבדל את הגישה הזו מהמתודולוגיות שהיו נהוגות בעבר. עוד על שיטת OKR ניתן לקרוא כאן, וכאן.
להבנתי, בסופו של יום מדובר באותה גברת בשינוי אדרת עם טוויסטים קלים בעלילה. פעם קראו לזה MBO, ניהול ממוקד תוצאות, KPI. הצבת יעדים מדידים, בחינת התוצאות והאם הן מביאות ערך ללקוח.
גישות אלה מכוונות לאותה תוצאה. לארגון צריכים להיות חזון ואסטרטגיה ברורים (אבל גם גמישים וניתנים לשינוי בהתאם למציאות הדינמית), יכולת לגזור OKR (או בלשון של פעם KPI) ברמות הארגוניות השונות, עד רמת הפרט, כאשר יש צורך לוודא סנכרון לאורך ולרוחב הארגון. הכוונה היא שכל עובד יודע ומבין איך היעדים שלו תורמים להשגת יעדי הצוות, הצוות יודע איך היעדים שלו תורמים להשגת יעדי המחלקה וכך הלאה עד לראש הפירמידה, אבל חשוב גם שיתקיים סנכרון בין עובדים, צוותים ומחלקות בכל הארגון כדי שלא ייווצר מצב שיעדים ומטרות ארגוניות מתנגשות אחת בשנייה. מטבע הדברים רצוי, מומלץ וחשוב שהעובדים יהיו שותפים להצבת היעדים כדי ליצור מחויבות, אכפתיות והנעה להשגת היעדים, סליחה – OKR.
כשבוחנים את השיטה הזו לעומק, בסופו של יום, זה עוד מאותו הדבר. איך ארגון מוציא לפועל אסטרטגיה. זהו.
אז אג’יל זה, פאסה, MBO זה עידן הדינוזאורים, KPI זה מפעם. החורף הזה תלבשו OKR.
עד הספר הבא עם שלוש אותיות שיביא בשורה חדשה, רעננה, צעירה, כזו שתקפיץ את הארגון שלכם להישגים מופלאים.
