אחד הנושאים המקצועיים שמסקרנים אותי הוא, הסיבות והגורמים לכישלונם של ארגונים. (פחות סקסי, מדליק ומוכר מפסיכולוגיה חיובית, אבל מישהו צריך לעשות את העבודה). אחד הספרים שעוסק בנושא הוא, איך הגדולים נופלים שנכתב ע”י מייקל קולינס.
קולינס מונה 5 סיבות מרכזיות לנפילתן של חברות:
1. הצלחה שמובילה להיבריס.
2. הרדיפה אחרי יותר.
3. הכחשת סיכונים.
4. מחכים למשיח.
5. כניעה לחוסר רלבנטיות
אחת החברות המובילות בעולם שנעלמה בתוך עשור (למען האמת, בלתי נתפס), היא נוקיה. שחלק לא קטן מהסעיפים שקולינס מזכיר רלבנטיים עבורה.
כתבתי על זה בעקבות מאמר באינסייד
סרט מצוין שמוקרן ביסדוקו, בשם WE WERE CONNECTING PEOPLE מציג את עלייתה ונפילתה של נוקיה. הסרט מספר על חברה שעלתה על צורך, קשר בין אנשים שאמצעי תקשורת נייחים לא זמינים עבורם. התרבות הארגונית שאפיינה את נוקיה, בתחילת דרכה, הייתה תרבות של צניעות, כולם השתכרו אותו הדבר, לדרגה הניהולית לא הייתה חשיבות ביחס לקבלת החלטות טכנולוגיות. מה שמדהים הוא שלנוקיה היה מסך מגע, ההנהלה לא ממש התעניינה. סטיב ג’ובס בא לביקור והשאר כתוב בדברי ההיסטוריה.
בקטע מרתק בסרט, היועץ הארגוני של נוקיה מתאר סצינה בה מנהל חדש מגיע לאחת היחידות. הוא מכנס את הצוות מצייר בגיר קו על הרצפה ואומר לעובדים מי שחושב כמוהו שיעבור את הקו, מי שלא שיישאר בצד השני של הקו. היועץ הארגוני אמר שאף אחד לא נשאר מהצד השני של הקו.
ברגע שזה דפוס הניהול וזו התרבות הארגונית, גורל החברה נחרץ. מהחברה המובילה בעולם בתחום התקשורת הסלולארית, לחברה שנמחקת ולא קיימת יותר.
אחד האתגרים החשובים שעומדים בפני ארגונים ומנהלים הוא איך לשמור על תרבות ארגונית והתנהלות, צעירה, חצופה, יזמית, חדשנית, לא פורמלית גם כשגדלים.
זו לטעמי, אחת השאלות המרתקות והמאתגרות שכל צוות הנהלה צריך לשאול את עצמו.
שלוש המלצות להנהלות ומנהלים.
1. לתלות בחדר המנכ”ל ובחדר ההנהלה את הפוסטר הזה.
2. לראות את הסרט.
3. לקיים דיון בהנהלה בשאלה, מה אנחנו צריכים לעשות כדי לא להיות נוקיה.
הטריילר.