כל מי שעוסק בניהול משברים יגיד לכם שאמון מהווה מרכיב משמעותי ומרכזי בתהליך הניהול של המשבר ועוזר לצלוח אותו בשלום. צריך שיאמינו למה שאומרים, כדי להרגיש בטוחים, כדי לדעת איך לפעול, להתנהל ולהתנהג. אל אחת כמה וכמה במשבר כמו הקורונה. נדרשת אמינות גבוהה מאוד, מצד כל הגורמים, כדי שהציבור יסכים לקבל גזירות קשות.
אמון נבנה לאט, בעקביות, עקב בצד אגודל, הנוסחה היא ליצור קוהרנטיות בין מה שאני מתכוון, מה שאני אומר ומה שאני עושה. מעבר לכך צריכה להיות עקביות במסרים ושקיפות. ואם המצב משתנה והמסר צריך להשתנות מציגים את הסיבות והגורמים לכך. מוסרים נתוני אמת. תמיד, כל הזמן.
אמון הוא מסוג הדברים האלה שנבנה לאורך הרבה מאוד זמן, וניתן למיטוט בקלות.
מאגזין גלובס מהשבוע מציג איך ממוטטים את אמון הציבור. תוכלו לקרוא את הכתבה כאן. שרשרת כשלים, העדר שקיפות והנחיות סותרות: כל הדרך לכאוס של גל הקורונה השני. חוסר עקביות, הנחיות סותרות ולא הגיוניות, הסברים מגוחכים, חוסר שקיפות ועוד ועוד. אם רוצים להבין איך לא לנהל משבר זו הכתבה בשבילכם. מוזמנים ומוזמנות לקרוא.
התובנות שלי:
קל להאשים את הציבור שאינו מבצע את הנחיות הממשלה, להטיל קנסות, סגרים ועוד. הרבה יותר קשה לנהל מדיניות עקבית, שקופה, כזו שמספקת נתוני אמת ומסבירה לציבור באופן אמין. דרך אגב, מדוע יצרו מסך הסודיות למשך 30 שנה על דיוני סבב א’ בהתמודדות עם הקורונה?
אחת השאלות המרכזיות שלומדים לשאול בייעוץ ארגוני היא מי מרוויח מהמצב הקיים. כיוון שזה פוסט מקצועי ולא פוליטי, תסיקו לבד מי מרוויח מזריעת פניקה ואלרמיזם ואחר כך מצטייר כמושיע. במילים אחרות, עזבו אתכם מאמון, תאמינו לי, אם לא אני, כולכם הייתם איטליה, ספרד ובלגיה.
למיטיבי לכת, צפו בסרטון החל מהדקה ה- 44. גיורא איילנד מי שהיה בעבר ראש המל”ל. צפייה נעימה.
