אחד הפרויקטים הראשונים שנפל בחלקי לבצע, בתחילת דרכי הייעוצית, היה ייעוץ למפעל יצרני באזור הדרום. הייעוץ ניתן למנהלת המפעל ולצוות הניהול. אחד המנהלים מהצוות הבכיר שינה תפקיד והיה צריך למצוא לו מחליף. לאחר סבב ראיונות גויס מהנדס שגר בתל אביב. תכף תבינו למה מקום המגורים חשוב.
אני נמצא במפעל אחת לשבועיים למשך יומיים. ובאחד הביקורים הראשונים שלי אומרת לי מנהלת המפעל: “תראה את הבחור החדש שהגיע מתל אביב. הוא בקושי שבועיים שלושה פה וכבר ביקש תקציב לשפץ את המשרד שלו. תראה את המשרד שלי. רצפת לינולאום, שולחן פשוט, כיסאות פשוטים. יש לי הרושם שהאיש לא באמת מבין לאן הוא הגיע, מה תפקידו ומה הציפיות ממנו”. כעבור מספר שבועות, עוד בטרם הספקתי לעבוד אתו ייעוצית, האיש פוטר. חוסר התאמה. המנהלת אמרה לי: “מה שהוא עשה אולי מתאים לת”א, לא למקום הזה כאן בדרום”.
נזכרתי באפיזודה הזו כשקראתי עוד מאמר מצוין של אוריאל דסקל על הבחירה של מועדוני כדורגל במאמנים שאמורים לאמן את הקבוצות. את המאמר תוכלו למצוא כאן.
המסר המרכזי של המאמר, זה לא הניסיון ולא התארים, זו ההתאמה לתרבות הארגונית שהיא אחד המשתנים הקריטיים בגיוס מאמני כדורגל/פוטבול/כדורסל או כל קבוצה אחרת. הפרמטר הזה חשוב מאוד עד קריטי בהשתלבות של מאמנים בקבוצות.
קחו את המסר הזה לעולם הארגוני. תארים וניסיון חשובים, אבל… יותר מזה, ההתאמה לתרבות הארגונית. היכולת להבין את הערכים הקבוצתיים, את רוח המועדון את המסורת. מנהלים חדשים שיכנסו לתפקיד בלי להבין לעומק את המקום שבו באו לעבוד יתקשו להצליח. תשאלו את ז’ואן לופטגי מאמן ריאל מדריד שפוטר אחרי מספר מצומצם של משחקים.
