הנושא המוביל במגזין דה מרקר החודש הוא הצורך והרצון לשפר את שרות המדינה.
בהחלט נושא מבורך וחשוב. כל מי שניתקל בצורה כזו או אחרת בשרות הציבורי מבין שיש צורך דחוף לשפר אותו.
הדרך שהמדינה בחרה לעשות זאת היא באמצעות גיוס אנשים מוכשרים, מצטיינים ואיכותיים שישנו מבפנים את המערכת.
הכוונה בהחלט טובה. אני מאוד חושש בנוגע לביצוע וליישום. מדוע?
כדי לבצע שינוי ארגוני יש צורך לשנות את המערכת. שינוי של מרכיב אחד במערכת (תחום הניהול והמנהיגות) לא יספיק לדעתי, כדי לחולל את השינויים הנדרשים בשרות הציבורי.
כדי לשפר את השרות הציבורי יש צורך בגיבוש חזון, ערכים ותוכנית אסטרטגית ברורה עם יעדים מוגדרים, יש צורך לגייס את האנשים הטובים ביותר, לשנות תהליכי עבודה, ליצור מצב שמערכות המידע נותנת מענה לתהליכים ולבנות מערך תגמול בהתאם. כ”א האדם האיכותי שיגויס יתקל בסר האמפריז. והרבה כאלה. וספק גדול אם יהיה להם סיכוי כלשהו מול הסר האמפריז למיניהם.
אני חושש שתוכנית זו, שהיו כמוה רבות בעבר, תהיה המשך ישיר לסדנאות השרות ששרות המדינה השיק. כתבתי על זה כאן. נכון שהרגשתם את השיפור העצום בשרות שקבלתם ממשרדי הממשלה. אל תגידו שלא.
התהליך שיפור איכות כ”א בשרות המדינה הוא מבורך, חשוב וחיוני. אבל הוא לא חזות הכל. אם לא יבנה מענה מערכתי וכולל, לא באמת יושג השינוי המיוחל.
* סר המפריז הוא הדמות של הסיביל סרבנט בסדרה יס מינסטר. ואחר כך יס פריים מינסטר.
יוסי תודה.
אכן, לא ניתן להוביל שינוי משמעותי רק דרך שינוי גישת ההשמה לשירות הציבורי. עם זאת, הרפורמה בנציבות עוסקת במכלול של נושאים שהנושא המדובר הוא רק אחד מתוכם. גם בתחום פיתוח כח האדם אחד התהליכים המרכזיים הוא הקמת המדרשה למנהיגות, תהליך שלא מוזכר בכתבה.
האתגר הגדול נמצא ביכולת של המשרדים באמת לממש את ההיהבטים המרכזיים המפורטים במסמכי הרפורמה.