שבוע שעבר זרקתי את גוגל.

חום יולי אוגוסט מכניס אותי לא פעם להלך רוח של לעשות סדר בבית. אז שבוע שעבר הגיע אחד מאותם מהלכי רוח ואחרי הרבה זמן התלבשנו, אישתי ואני, על אחד מהארונות בבית כדי לעשות סדר. מדהים כמה ג’אנק אדם אוסף בימי חייו.

בארון מצאנו את גוגל של לפני 40 שנה. קראו לה אנציקלופדיה מכלול. 16 כרכים של מידע שאליו המורים היו שולחים אותנו ללמוד חומר חדש, לקרוא, להתעניין, להבין.
שלא כמו היום, כשיש פונקציית COPY & PASTE אז היינו צריכים לקרוא, לסכם, לארגן ולעשות אינטרגרציה בין התשובה שהיא שלנו ובין החומר מהאנציקלופדיה. היום זה נשמע ארכאי. חלק מששת הקוראים הצעירים של הבלוג זה לא יבינו על מה אני מדבר.

לאחר התייעצות הוחלט לזרוק את הגוגל של לפני 40 שנה לפח המחזור. שנים שלא נגענו באנציקלופידה מכלול. סתם תפסה מקום בארון. ועדיין כשהורדתי את הספרים לפח המחזור חשתי צער. על הזמן שעבר, על חלק מתבנית נוף ילדותנו שהולך לפח.

היום הפתרונות בתחום ארגון איסוף והגשת המידע נמצאים מרחק שנות אור מאנציקלופדיה מכלול, שאבד עליה הכלח, ובכל זאת יש את התחושה הזו של הספר, האותיות, מגע היד על הדף שלא ישווה לשום חיפוש מהיר ככל שיהיה, במנוע המתקדם ביותר שיש.

זרקתי את גוגל, ההוא מלפני 40 שנה, עם צביטה בלב.