היום בכלכליסט פורסם מאמר של פרופסור אביה ספיבק מי שהיה המשנה לנגיד בנק ישראל וכיום פרופסור לכלכלה באוניברסיטת בן גוריון. את המאמר ניתן למצוא בקישור הבא.
פרופסור ספיבק מציין כי בארץ יש איים של מצוינות אבל חסרה תרבות של מצוינות והקפדה על פרטים. הדוגמא שהוא בוחר להביא – שילוט הכבישים בארץ שלא פעם מבלבל את הנהגים.
אני יכול לציין עשרות רבות של דוגמאות בהן תרבות הסמוך על סחבק, יהיה בסדר, ואל תדאג כשנגיע לגשר נעבור אותו, שולטת. אפשר להתייחס לאיכות העבודה בפרויקטי הבנייה בארץ, תשתיות הכבישים, עבודת המוסכניקים, תוצאות נבחרת הכדורגל בטורנירים השונים בהם היא משתתפת (לא, זכיה באליפות העולם במשחקי ידידות אינה נחשבת) ועוד ועוד דוגמאות. בכולן ניתן למצוא את תרבות האילתור והחפיף.
להלן שתי דוגמאות קטנות לתרבות שלמה של חפיף:
עכשיו נשאלת השאלה מה ימנע מהרשויות טעויות האלה?. התשובה לדעתי מצויה במאמר של פרופסור ספיבק. הערך של מצוינות, של ירידה לפרטים הקטנים, של מקצועיות חסרת פשרות.
איך מגיעים למצוינות חסרת פשרות:
קודם כל, צריך לרצות. מאוד. בנוסף, לא לקבל ולהסכים לתרבות של חפיף, ביצועים בינוניים, ותכנון המתבסס בעיקר על יהיה בסדר וכשנגיע לגשר נעבור אותו.
יש צורך לקום כל בוקר ולעשות את הטוב ביותר שאפשר, בסופו של דבר עשייה כזו מובילה מצוינות.
ראיתי יום אחד סרט בערוץ 8 שראיין את מדליסטיות הזהב של ארצות הברית בהתעמלות. נדמה לי שזו הייתה מרי לו רייטון שענתה לשאלה כיצד מגיעים למדליית זהב בתשובה הבאה: צריך להתאמץ ולהזיע גם כשאין קהל באולם. במילים פשוטות עבודה קשה כל יום, לא SHOW 0FF. בדיוק הפוך מהכדורגלן הישראלי המצוי. אתמול שאלו את לברון ג’יימס אחד הכדורסלנים המובילים, כיום, בליגת ה – NBA כיצד הוא מגיע להישגים שלו. התשובה שלו הייתה פשוטה, “מוסר עבודה גבוה מאוד, אני בא שעתיים לפני משחק לאימון קליעות רצחני”. כל כך פשוט. זה דורש משמעת. זה דורש אחריות אישית ומקצועיות אבל מעל לכל זה דורש לכבד ולהתייחס ברצינות למה שאתה עושה ואם תעשה אותו הכי טוב שאתה יכול וכל יום תנסה לשפר משהו במה שאתה עושה, בסוף תגיע המצוינות.
זהו מסע לא קל, אבל זו הדרך היחידה שאני מכיר מהעולם השלישי לעולם הראשון.
ותודה לפרופסור ספיבק על שדאג להפנות זרקור לפינה שלא תמיד אוהבים להתייחס אליה.
חג עצמאות שמח ונקווה שעד יום העצמאות הבא נצעד עוד צעד במסע לעבר המצוינות.
הכל טוב ויפה ונכון, אבל אם בודקים את הפרטים הקטנים מגלים ששם הקובץ של התמונה העליונה צריך להיות MULLER ולא MILER ואילו התמונה השנייה זכתה לכותרת TRAFIK שהיא צורת הכיתוב בטורקית למילה האנגלית TRAFFIC.
מעבר לכך, אני מסכים לכל מילה, אך מוצא לנכון לציין כי לטעמי “מצוינות” אינה דרגה או ציון (“מצוין”), כי אם שאיפה וחתירה מתמדת לשיפור, להשגת רמת ביצוע גבוהה ולשמירתה.
שנאמר: השלום מתחיל בתוכנו, והמצוינות גם.
חג שמח!
עידן
תודה על ההערות. אצלי במחשב התמונות כתובות בעברית. הכיתוב האנגלי נעשה לצרכי העלאת התמונה בלבד כי כשאני מעלה תמונה על שם עברי זה לא תופס בבלוג לי. אני אתקן 🙂
הוא שאמרנו: הפרטים הקטנים, והמאמץ הגדול והאינסופי…
חג שמח
מילר מולר מה זה משנה…
רחוב סוקולוב או דרייפוס? זה קצת יותר משנה.
http://www.notes.co.il/yaelsela/user/Sokolov.jpg
בימבה
מאיזה עיר השלט?
יוסי
אני לא בטוח. אני חושב גבעתיים.
תודה 🙂