דן פינק בהרצאה מאלפת ב – TED, בנושא מוטיבציה. המסר שלו:
שיטות התגמול של שכר ועונש ומקל וגזר כמעט ואינן רלבנטיות יותר כיום.
מחקרים מדעיים מוכיחים זאת שוב ושוב. אז מה כן? למרות שהוא לא מזכיר את שמו המפורש הוא מציע לחזור להרצברג, זה שדיבר על גורמים אינטרזיים מול גורמים אקסטריזיים.
לדעת דן פינק, העולם הארגוני נע לכיוון שיטות תגמול שיגרמו למנהלים ועובדים לעשות דברים לא בגלל שהם מתוגמלים כספית (או רק מתוגמלים כספית), אלא משום שמה שחשוב היום למנהלים ועובדים הם אלמנטים כמו: משמעות, חופש יצירה, לקיחת אחריות ועשייה מתוך חדווה ולא בגלל מקל וגזר.
הרצאה מאלפת המחייבת חשיבה וארגון מחדש של מה שאנחנו יודעים על מוטיבציה ותגמול.
הרצאה מצוינת, והזדמנות טובה להזכיר שוב את ספרו המצוין a whole new mind שיצא ב- 2005. עושה חשק להמתיין לספרו החדש שיצא בדצמבר Drive: The Surprising Truth About What Motivates Us – עליו מבוססת ההרצאה הזו.
שני דברים נוספים:
ההרצאה מוכיחה שוב (למי שעוד צריך הוכחות) ש”מדעי הניהול” (והיעוץ הניהולי הנגזר מהם) רחוקים מלהיות מדע. לצערי יותר מדי אנשים לא מתיחסים לחוברה להיות evidence based ומשווקים כל מיני “מודלים” ופתרונות שחלקם הזויים אבל מחלחלים ל – common knowledge .
הדבר השני: רוב המערערים המרכזיים על המודלים הניהוליים הקיימים מגיעים מחוץ לתחום, כך מלקולם גלדוול וכך גם דן פינק.
שלום צביקה.
ניסיתי לחשוב את מה משרתת התפיסה של המקל והגזר. מעבר לכך שמדובר במתודולוגיה שהתאימה לזמנה, אני חושב שמדובר בשליטה. מנהלים חושבים ששיטת השכר והתגמול של שכר ועונש מאפשרות להם שליטה. לעומת זאת מוטיבציה שמגיע ממקום של מעורבות, אוטונומיה ומשמעות, הרבה יותר קשה לנהל, הרבה יותר קשה לשמר, זו עבודה ניהולית קשה ותובענית. לכן לדעתי, מנהלים מעדיפים ללכת למוכר, לידוע ולמה שמאפשר להם “כאילו” שליטה.