כמי שעבר שינוי גדול בחייו (כתבה עלי תוכלו למצוא כאן) אני יכול להעיד באופן אישי שאחת המלכודות המרכזיות שמונעות משינוי להצליח הוא אזור הנוחות.
מהו אזור הנוחות למה כ”כ קשה לצאת ממנו?.
אזור הנוחות הוא האזור אותו הנהלת הארגון מכירה ויודעת איך להתנהג ולפעול בתוכו. כללי המשחק ברורים וידועים, יש הסכמות על המותר והאסור, הרגישויות האישיות והבינאישיות מוכרות, כללי המשחק בין כל הגורמים במערכת מובנים לכל. כללי המשחק הם : “אל תגיד לי ואני לא אגיד לך” במילים אחרות, “לא מדברים על זה”. למרות שקיימת אי שביעות רצון, אי נחת ולרוב, אם לא תמיד, הביצועים הארגוניים נפגעים, השקט התעשייתי חשוב יותר. במילים אחרות אנחנו נשחה לאט ולא נעשה גלים כדי שמה שנמצא בתחתית הבריכה לא יצוף, לא יעלה למעלה ויעשה לנו לא נעים.
קיים קושי אמיתי לעשות שינוי, גיבוש תכנית אסטרטגית, או כל שינוי אחר, אם אלה כללי המשחק.
בספרם מנהיגות במבחן, להוביל שינוי ולהישאר בחיים, רונלד חפץ ומרטי לינסקי, מציינים מיד בהתחלה כי מנהיגות ושינוי הם שני נושאים מאוד מסוכנים שיכולים לגרום להדחה של מנהיגים. הסיבה, מנהיגות שמובילה שינוי מסכנת את אזור הנוחות הקיים בארגון.
יחד עם זאת, תפקידה של מנהיגות ארגונית הוא לקחת את הסיכון ולהוביל את שינוי בהצלחה. כדי שזה יקרה יש צורך לצאת מאזור הנוחות, להעז ולדבר על מה שלא נוח. לדוגמא: תפיסות שונות של החזון והערכים הארגוניים, המוכנות והרצון לנהל שינוי (האם כולם רוצים ומוכנים או שזה רק למראית עין), מה אומרים הערכים הכספיים של הארגון, עד כמה כולם מסכימים עליהם ואיך קובעים מטרות, יעדים חדשים ומהי תכנית הפעולה הנדרשת ליישום וביצוע. מה צריך להפסיק לעשות, על מה מוותרים ומה צריך לעשות אחרת.
ואחרי שהסכמנו צריך להתחיל לבצע. וזה קשה, כי הביצוע, לא פעם, אינו באזור המוכר, הנוח שאליו רגילים ובו יודעים איך להתנהג ולפעול. הוא מחייב כניסה לתחום חדשים, אחרים, נדרשת לימוד שפות ארגוניות חדשות, לא תמיד יש שם את היתרונות היחסיים הקיימים באזור הנוחות. במילים אחרות. זה קשה. עדיף כבר אזור הנוחות המוכר, החביב, הנעים.
בבלוג של HBR שפורסם השבוע מצוינת החשיבות של קונפליקטים כמקדמים הצלחה צוותית. במילים אחרות מוכנות לצאת מאזורי הנוחות ולהתמודד עם סוגיות מרכזיות בעבודתם.
עוד על איך אתגור אזורי הנוחות מסייעת לשינוי אפשר למצוא כאן.
איך יוצאים מאזור הנוחות?
1. המספרים מדברים. הנהלה צריך לבחון ולנתח, נכון, את מה שהמספרים בדוחות מספרים. במילים אחרות, להסתכל למציאות בעינים.
2. מוכנות לחיות בקונפליקט ואי הסכמות כדי לבחון ולברר סוגיות מרכזיות בפעילות הארגונית.
3. מוכנות לוותר על תחומים, מנהלים ועובדים, גם אם הם מאוד חשובים, יקרים ללבנו ויש לנו סימפטיה אליהם. אם הם אינם מתאימים למתווה החדש, אם כל הקושי צריך לדעת להיפרד יפה.
4. להבין שהמסע שיוצאים אליו אינו בהכרח נוח, אבל הוא מחויב המציאות.
זה מסע שמשלב בין הגיון ורגש. ההבנה שצריך והמוכנות לשלם מחיר, גם רגשי על ההחלטה לצאת מאזור הנוחות . אם כל המורכבות שבדבר, ארגון הרוצה להצליח בשינוי נדרש להתמודד עם אזור הנוחות ולבחון מה הרווחים הגלויים והסמויים ומה המחירים שמשלמים על שהייה ארוכה מידי באזור הנוחות.
אחרת יהיה נוח אבל לא יוביל לשום מקום.