במרבית המקרים העבודה הייעוצית, אליה אני מוזמן, מתחילה באבחון שמטרתו לזהות את הכשלים המרכזיים במערכת הארגונית ואז להציע פתרונות. אחד הכשלים שאני נתקל בהם שוב ושוב הוא ארגונים שמתנהלים ואינם מנוהלים.

ניתן לציין שני הבדלים מרכזיים בין ארגון מתנהל לארגון מנוהל. 

הראשון, יד מכוונת. בארגון שמתנהל המצב הקיים סביר ואפילו טוב. יש פה ושם “רעשים” ארגוניים, אבל באיזו מערכת ארגונית אין. זה טבען של מערכות ארגוניות. יש תזרים מזומנים טוב, יש לקוחות, יש הזמנות. הארגון עובד ואפילו מרוויח ומצליח. ובכל זאת משהו חסר. המשהו הזה הוא הנוכחות הניהולית והמנהיגותית. היד המכוונת זו שפועלת לבנות מנגנוני סנכרון בין תת המערכות השונות של הארגון. שיודע לקבל החלטות וליישם אותן. קשה מאוד להסביר זאת בכתב אבל יש נוכחות ניהולית גם אם המנהל עצמו לא נמצא פיזית במקום. יש כתובת יש, בעל בית.

השני, צפייה אל פני העתיד. בארגון מנוהל המנהלים שואלים את עצמם שאלות כגון: עם כמה לקוחות אסטרטגיים חדשים התחלנו לעבוד בשנה האחרונה, איפה אנחנו ביחס לשוק, מה אנחנו צריכים לעשות כדי לשפר בביצועים שלנו. ארגון מנוהל מוודא כי יש לו גם תשובות לשאלות אלה וגם תכניות לעתיד שמתייחסות לסוגיות כגון: לאן הוא רוצה להגיע בעוד 3 שנים, למה דווקא לשם, איך מגיעים לשם, אילו משאבים צריך להקצות כדי להוציא לפועל את התכניות ועוד. 

ארגון מתנהל אומר לעצמו, איזה יופי הרווחנו כמה מליונים בשנה האחרונה. בשנה הבאה יהיה יותר טוב. 
ארגון מנוהל בונה, מוציא לפועל ומנהל את התוכניות כדי שבשנה הבאה יהיה יותר טוב.
הבדל קטן אבל מהותי.

אחת הבעיות של ארגונים מתנהלים שהם רואים עצמם כמנוהלים. וזה, לא פעם, רחוק מהמציאות.
לאורך זמן ארגונים מתנהלים משלמים את מחיר חוסר הניהול. 
הפתרון: להפסיק להתבלבל ולהתחיל לנהל.