עובדי פירמת ארנסט את יאנג, אחת המובילות בישראל הקימו ועד.
עיקר התלונות שלהם נוגעות לתנאי העבודה והשכר הנמוך שהם מקבלים. אז מתחת לאף של ההנהלה הם התאגדו והקימו ועד.

בעיני זה סיפור לא פחות ממדהים. נשגב מבינתי איך הנהלה של ארגון, מוביל בתחומו, לא רואה ולא מבינה או יותר חמור, רואה, מבינה ומתעלמת מהשינויים המשמעותיים שקורים בשוק העבודה.

פערי השכר בין מנהלים ועובדים במקומות עבודה כגון ארנסט את יאנג בלתי נתפסים. העובדים שסיימו תואר ראשון ועוברים את בחינות הלשכה באחד המקצועות הקשים שיש, מבינים שיש חוסר הוגנות בסיסי באופן ותנאי העסקה שלהם. הם לא מוכנים יותר להרכין ראש ולקבל בהבנה את הגישה של תעבוד קשה 20 שנה בשכר נמוך בסוף, אולי, תהיה שותף ותתחיל להרוויח.

מה שקרה בארנסט את יאנג הוא קריאת השכמה לארגונים שממשיכים להתנהל בפורמט דומה. הנהלות צריכות להתחיל לקחת בחשבון את האופן שבו מתנהל שוק העבודה במאה ה – 21. הוא שונה לחלוטין מכללי המשחק שהמנהלים רגילים אליו.

במקום בו הנהלה דואגת, אכפת לה שומרת על הוגנות ושקיפות המוטיבציה להקמת ועד תהייה נמוכה יחסית. במקומות בהם ההנהלה מקיימת את כללי המשחק של המאה ה – 20 היא תמצא שמקימים לה ועד מתחת לאף. ויישנו לה את כללי המשחק, בין אם תרצה בכך או לא.
הבחירה בידי ההנהלה.