בלא מעט ספרים שמנכ”לים כותבים ומאופיינים בסגנון נאום גורודיש מ – 67, אחי גיבורי התהילה, אל יריבינו הישרנו מבטנו והם השפילו מבטם, מתווסף בד”כ המשפט ש”המתחרים הפכו אותנו לטובים יותר”. לא פעם חשבתי שמדובר בלא יותר מקלישאה. משהו שצריך להגיד. בשביל הנימוס. עד ש…

עד שראיתי ביסדוקו את הסדרה בוסטון והלייקרס האויבים הכי טובים. באנגלית זה נשמע יותר טוב. best enemies. יש אפילו ערך בוויקיפדיה. סדרה בת 3 פרקים. כמעט 5 שעות.

אז ככה…שקשוקה של רגשות. גזענות, שנאה, קנאה, תסכול, דרמות, מכות, כישרונות אדירים, כוכבי על, עבודת צוות, ניצחונות והפסדים על הבאזר, ניהול טאלנטים, מיתוג מחדש של ליגת הנ.ב.איי. הכל מכל והכל היה בשקשוקה הרותחת הזו.

מעל לכל, המסר שמתחדד בסיום הסדרה הוא שהיריבות עזה בין שתי הקבוצות וההערכה ההדדית שהיו ביניהן הפכו כל אחת מהן לטובה יותר. היא חייבה את שתי הקבוצות לא לקפוא על השמרים, למצוא פתרונות, לאלתר, לנהל מצבי משבר, להתמודד עם ירידה בביצועים כדי לבוא יום למחרת ולנצח.
רוצים לראות איך קלישאה הופכת למציאות ושניתן ללמוד ממנה המון. צפו בסדרה.

לצערי אין ביו טיוב את כל הסדרה אלא רק פרומו קצר. הריהו לפניכם.