אני קורא את הספר FOUR שכתב SCOTT GALLOWAY. הספר מנסה לנתח את ארבעת החברות המובילות בעולם הטכנולוגיה. אמזון, אפל, פייסבוק וגוגל. יש לו תובנות ביחס לכל אחת מהן, מה שמשך את תשומת לבי הוא ההסבר שלו ביחס להצלחת גוגל.
לטענתו, וכנראה לא רק שלו, הדת הומצאה כדי לתת מענה לבני אדם המתמודדים עם אי וודאות. חייב להיות הסבר לתופעות טבע, לאירועים משמחים וכאלה שלא. זה מארגן לנו את העולם, את החיים, עושה סוג של סדר. אנחנו רוצים תשובות לאי וודאות. תפילות הן סוג של בקשה שאנחנו מקווים שמישהו יענה לה. שנקבל תשובה לפניות שלנו, שישלחו לנו אות, סימן, משהו, כדי שנדע. כדי שנבין, כדי שיהיה הסבר.
אנשים שאומרים שדברו עם אלוהים והוא ענה להם, הם שמעו את קולו בתוך ראשם, סביר להניח שיזכו למבט תמוה, אם לא מעבר לכך.
סקוט גולואיי טוען שיש מערכת שאם פונים אליה ושואלים אותה שאלה, כל שאלה, היא נותנת תשובות. היא יודעת, היא עוזרת לצמצם את אי הוודאות, היא מסייעת לנו להבין, היא התפוח שניתן לנגוס ממנו, שוב ושוב בלי להיות מגורשים מגן העדן. לא רק זה, אלא שגוגל עושה אבחנה בין תוכן ממומן לתוכן לא ממומן. דבר שמגדיל את הביטחון ואת האמינות בתשובות. כי אם זה תוכן ממומן אנחנו יודעים שלמישהו יש אינטרס בתשובה. אבל אם התוכן לא ממומן, סביר להניח שהוא אובייקטיבי. (מה שלא תמיד נכון…אבל לצורך העניין נניח שכן).
שאילת שאלה בגוגל זו כמו תפילה. לשלוח בקשה ולצפות שיעשו לך סדר, שיסבירו לך, שיתנו לך רפרנס, בניגוד לתפילות בדת, הבקשות בגוגל נענות, מיד, הצפה של מידע, רק תבחר.
אפל מייצרת מכשירים מדהימים, אמזון היא פלטפורמת מסחר, פייסבוק מחברת בין אנשים. אבל גוגל… גוגל עוזרת לנו להתמודד עם אי הידיעה, עם החרדות, עם השאלות שאנחנו לא יודעים עליהן תשובות. גוגל עונה לנו. היא לא מחייבת אותנו להיות טובים, מוסריים, לא צריך לצום ולכפר על חטאים. היא עונה לכולם על הכול. היא מטיבה אתנו. מתגמלת אותנו בלי הבדל דת, גזע ומין. כל מה שאנחנו מצפים מאלוהים.
מסתבר שיש אלוהים. קוראים לו גוגל.
