קודם כל ברכות ליאיר לפיד (כחלון) על ההישג חסר התקדים שלו בבחירות. 19 מנדטים לאדם שלפני שנה היה מגיש אולפן שישי בערוץ 2, כתב ספרים, טור בעיתון ותסריטים הוא בהחלט הישג יוצא דופן.
יחד עם זאת, הסכנה הגדולה ביותר המרחפת כיום על יאיר לפיד (כחלון) היא באופן פרדוקסלי, הישגו יוצא הדופן. איך זה יכול להיות?
יאיר לפיד (כחלון) תכיר את ווילפרד ביון. ביון, פסיכואנליטיקאי בריטי הנחשב לאבי תורת העבודה הקבוצתית. במודל העבודה שלו המהווה בסיס להבנת תהליכים קבוצתיים, אחד מהשלבים המרכזיים הוא: קבוצה מחפשת משיח. מישהו שיגאל אותה מקשייה ובעיותיה.
מטבע הדברים, אם קבוצה מוצאת אישיות כזה מי שסומן כמנהיג יתקשה לטפל בכל קשיי הקבוצה. הסיבה לקושי היא שמנהיג אינו יכול לתת מענה לכל המאוויים, הרצונות והאינטרסים של כל הקבוצה. לכן הקבוצה חווה אכזבה, כעס, תסכול ומכאן הדרך להדחה מהמלוכה היא קצרה. היום אתה מורם מעם, מחר אתה לא רלבנטי.
זו בדיוק הסכנה המרחפת על יאיר לפיד (כחלון). הוא מיקד את עצמו בהבטחה שצריך שינוי שאפשר אחרת, שיכול להיות פה טוב. הציבור קנה את המסר. עובדה, הוא קבל 19 מנדטים. יש מלך. חדש, רענן, ניראה מצוין.
בסרט הזה היו אביו טומי לפיד עם 15 מנדטים שהבטיח שינוי וסופו של דבר חזרנו אל אותה שיטה, כך גם ציפי לבני שהייתה הבטחה הגדולה של בחירות 2009 ולא הצליחה לייצר את השינוי המתבקש.
בהנחה שבמו”מ הקואליציוני לפיד (כחלון) יקבל את התיקים שבהם יוכל להביא שינוי (זהירות תיק האוצר הוא בערך כמו הביטחון לפרץ), נגיד, משרד הפנים, השיכון, החינוך וכד’ הוא יגלה מנגנון ממשלתי מקובע, תקציבים שרובם או חלקם הגדול מיועדים לשכר, היכולת לקבוע מדיניות ולהוציא אותה לפועל תלוי בוועדים, אנשי האוצר ועוד מאה ואחד גורמים שאינם בשליטה שלו. היכולת לבצע שינויים במתווה הקיים הוא כמעט בלתי אפשרי. הדרך לכישלון קצרה, אכזבת המצביעים תהפוך מהר מאוד לכעס גדול ובבחירות הבאות הוא עלול לשלם את המחיר.
היכולת לעשות שינוי בתוך המערכת הקיימת הוא כמעט חסר סיכוי.
אז מה לפיד (כחלון)יכול בכל זאת לעשות?.
הוא צריך להבין שהיכולת לשנות מתוך המערכת הוא חסר סיכוי. המערכת תטחן אותו כמו שהיא טחנה לא מעט שרים ומפלגות לפניו שנשבעו להותיר חותם ובסופו של דבר איש אינו זוכר אותם.
לפיד (כחלון) צריך לשנות את המערכת. כלומר להוביל אג’נדה אחת בלבד. שינוי שיטת הממשל כדי שתאפשר יתר משילות. ורק אז לנסות להיבחר שוב ולהוביל את המהלכים הגדולים שהוא רוצה לבצע.
אם לפיד (כחלון) יפותה או יתפתה, כמו רבים לפניו, להיכנס לתוך המערכת הקיימת מתוך הנחה שהוא יוכל לשנות אותה. הוא יגלה מהר מאוד שזה כמעט חסר סיכוי. הוא יגמור כמו כל אותם מלכים שהומלכו ע”י קבוצות והודחו ברגע שהקבוצה הבינה שהם אינם מסוגלים לספק את הסחורה, ולא משנה מה תהיינה הסיבות.
נקמתה של קבוצה מאוכזבת (או מצביעים מאוכזבים) יכולה להיות קשה. לפיד (כחלון)עלול לגלות שממצב של מאמי לאומי הוא עלול להפוך מהר מאוד לאדם שיופנו אליו הרבה מאוד כעסים ואכזבות של מצביעים מתוסכלים שנתנו בו את אמונם ולא באו על סיפוקם.
אם היית בודק קצת – היית מגלה שלפיד מעוניין בשינוי שיטת הממשל, דיבר על זה הרבה ומבקש לעגן את יכולתו לבצע שינוי כזה דרך משרד המשפטים /או ועדת החוקה.
הוא חשב על כל זה לפני שאתה חשבת. מה זה אומר ?
שאולי הוא היה מגיש, כותב שירים וכו’, אבל גם חיה פוליטית בהחבא, שעבד די קשה וחונך גם מבית להבין מה הוא רוצה וגם להבין איך צריך לעשות את זה. עכשיו תחזיק לו אצבעות ותפרגן קצת יותר כדי שיהיה לו יותר קל כדי שיהיה לכולנו יותר קל.
גיל. אני מפרגן לו.
כל מה שאני אומר הוא שאם הוא יישב בקואליציה עם גורמים שלא מעוניינים בשינוי שיטת הבחירות (מפלגות דתיות למשל) הסיכוי שזה יקרה הוא נמוך.
אם רוצים באמת לשנות זה צריך להיות אחד הסעיפים המרכזיים עליהם יתעקש. אחר כך ללכת לבחירות במתכונת החדשה. זה אולי הסיכוי היחיד לשינוי.