בשיחה שהייתה לי לא מזמן עם יועצת ותיקה, מוערכת ומקצועית, עלתה סוגיית ה – WOW. הלקוחות רוצים/מבקשים/דורשים שהפעילות תהייה WOW.
לקוחות יקרים, אתם מתמקדים בנושא הלא נכון ושואלים את השאלות הלא נכונות, אתם דורשים את הדרישות הלא נכונות. השאלות והדרישות צריכות להתמקד בנושאים הבאים:
האם הפעילות היא משמעותית?.
איך הפעילות הזו תביא ערך לחברה, לארגון?.
האם המנהלים המשתתפים בפעילות יהיו מנהלים עם יכולות ניהוליות טובות יותר אחרי הפעילות מאשר לפניה?.
האם המנהלים יוכלו ליישם בארגון ולהביא לידי ביטוי את מה שלמדו בפעילות?.
האם הארגון יוצר סביבה  המאפשרת יישום  והטמעה מוצלחים של מה שבוצע בפעילות?.
האם יש תוכנית מעקב, תמיכה, סיוע ומשוב למנהלים כדי שיוכלו להתכוון וליישם נכון את מה שנרכש בפעילות?.
מה הלאה?, מה השלב הבא בפעילות שיתמוך במה שבוצע עד כה?.

אלה רק חלק מהשאלות המרכזיות שלקוחות צריכים לשאול. 

אז איפה הבעיה?
הבעיה היא שהשאלות האלה אינן עוסקות ב – WOW, הן עוסקות במשמעות, בהבנה מעמיקה של תהליכים, בנושאים שהם לא תמיד “סקסיים”, הרבה יותר מסוכנים ולא מייצרים WOW. השאלות האלה מתמקדות ברבדים היותר עמוקים ומשמעותיים של הארגון והן חושפות לא פעם מורכבויות, קשיים ואתגרים. לא פלא שמבקשים WOW.

במקום שיש ביקוש יהיה גם היצע. השאלה היא האם זה מה שמביא את הערך המוסף ללקוחות.