העולם העסקי מספק, לא פעם, סוגיות שניתן ללמוד מהן. הנה עוד מקרה מעניין ששווה, לטעמי, לתת עליו את הדעת. בדה מרקר פורסם, שלראשונה בתולדותיה, ג’נרל אלקטריק, לא חילקה בונוסים. כתבה שהתפרסמה בביזנסוויק ותורגמה, בירחון דה מרקר, ע”י דפנה מאור (לצערי, לא עלתה לרשת. תוכלו לקרוא את המקור כאן) מציגה תמונת מצב עגומה של מי שנחשבה עד לפני מספר שנים לאחת מהחברות המובילות בעולם.
אז מה השתבש?
יש לא מעט סיבות, המאמר מציין שג’נרל אלקטריק רכשה האת המוניטין שלה בזכות פטנטים, חדשנות ופעילות יצרנית. ברבות השנים היא החלה לעסוק גם בפיננסים וזרוע הקפיטל שלה הייתה אחת הרווחיות, אם לא הרווחית ביותר, משלל הפעילויות שלה. עם הזמן הסתבר שנעשו לא מעט עסקאות שאפשרו להציג רווח לטווח קצר כדי לרצות את השווקים והאנליסטים. שווי השוק של ג’נרל אלקטריק צמח מ – 14 מליארד דולר ליותר מ – 400 מליארד דולר ב – 2001, שנת פרישתו של המנכ”ל האגדי, ג’ק וולש, שכולנו ציטטנו את ספריו.
החברה שעסקה בכל, כרטיסי אשראי, סאבפריים, נדל”ן מסחרי ועוד, הטיפה למנהליה “שהם יכולים לנהל הכל”, גילתה, כשהשוק השתנה, שהיא אבדה את המיקוד, את הכיוון ואת מה שהיא צריכה כדי להיות מובילה עולמית. ולא רק זאת, אלא שהיה חשש שהיא לא תוכל לפרוע את חובותיה וקבלה סיוע מוורן באפט והממשל האמריקאי.
המנכ”ל החדש ג’ון פלאנרי מבטיח להפוך את הארגון לקטן ופשוט יותר. הלוואי ויצליח.
4 לקחים (והמלצה אחת) מהאמר של ג’נרל אלקטריק.
1. גדול זה לא תמיד טוב.
2. מיקוד, מיקוד מיקוד.
3. רווחיות לטווח הקצר על פני חדשנות לטווח הארוך לא תמיד משתלמת.
4. שוב, מסתבר שהעניין הזה של אנחנו יכולים לעשות הכל, לא תמיד עובד.
והמלצה למנהלים, נהלו דיון על הקייס של ג’נרל אלקטריק ומה ניתן ללמוד ממנו ביחס לחברה שלכם.
