עוד מספר ימים שנת 2012 מסתיימת. אז מה היה לנו:
קודם כל, נכון לשעה זו העולם לא נחרב, למרות נבואות בני המאיה. (יש עוד כמה שעות עד חצות אז מי יודע).
פתחתי פייסבוק, קניתי סוף סוף סמארטפון ואתר חדש עלה לאוויר.

ובנימה רצינית יותר, שנת 2012 הייתה שנה עם לא מעט תהפוכות. מה למדתי?
אז ככה:
למדתי שהעולם הארגוני והמקצועי יכול להתהפך עליך ברגע. בצהריים אתה באופוריה ובשעה 3 אחר הצהריים כל מה שקרה בבוקר הוא היסטוריה רחוקה וצריך להתארגן אחרת, ייעוצית ומקצועית. הצורך לעשות שינוי בכל עבודת הייעוץ מחייבת יצירת פתרונות יש מאין ומהר. 
ככל שהחוויה הייתה קשה מבחינה מקצועית היא הייתה מרתקת. אני אדם שניתן להגדיר אותו כמים שקטים חודרים עמוק. אני צריך את הזמן כדי ללמוד ולבנות את המהלך הנכון. במקרה המדובר (שמטבע הדברים לא אוכל לפרט לגביו) לא היה לזה זמן. היה צריך להגיב מהר מאוד למצב חדש ושונה. 
למדתי שזה אפשרי. שאני יכול. מבחינתי זה היה גילוי גדול.
היכולת לייצר פתרונות שלא היו מוכרים לי ב – NO TIME, גרמו לי לסיפוק מקצועי אדיר.
יצאתי מהחוויה הזו מחושל ומועשר אישית ומקצועית.  

התחלתי פרויקט חדש, מאתגר ומרתק. מצד אחד זה סוחט, מצד שני זה מרתק ומאתגר בצורה יוצאת דופן.
פרויקט שמאפשר להביא לידי ביטוי את מלוא הידע והניסיון שצברתי במהלך שנות עבודתי כיועץ.
במהלך העבודה פגשתי אנשים חדשים, מצוינים כאלה שאני יכול לעזור להם והם יוכלו לסייע לי. 

אבל אולי הלמידה המשמעותית מכולן: מנהלים לא יאהבו לשמוע ולקרוא את זה, אבל (וכתבתי על זה לא פעם) המתודולוגיה מנצחת. 
בסוף צריך להבין שהדרך לעשות דברים באופן נכון, גם אם אינה מביא לתוצאות מידיות, היא הנכונה. קיצורי דרך, עולים ביוקר.

ציפיות ל – 2013?
פרויקטים מרתקים, עבודה מלהיבה ולהצליח להביא מנהלים להכרה בהתמדה במתודולוגיה.
שתהייה לכולנו אחלה שנת 2013.