אז היו לנו 3 שנים של אחלה מחירים בסלולר. בזכות גולן טלקום. הפסקנו להיות פראיירים.
בימים אלה אנחנו מתבשרים שגולן טלקום העמידה את עצמה למכירה. סלקום כנראה תהייה הרוכשת. מה שמבטיח, קרוב לוודאי עלייה במחירי הסלולאר.
הסיבה שגולן מעמידה את עצמה למכירה היא חוסר הרצון, היכולת, ההיתכנות לעמוד בתנאי המכרז. כלומר להקים תשתית אנטנות בפריסה ארצית.
ולזה אני רוצה להתייחס.
בישראל רווחת, משום מה, הגישה שאומרת ניגש למכרז, נזכה ואחר כך ננהל מו”מ אם נוכל לעמוד בו.
פגשתי את זה לא פעם כאיש מקצוע. התחייבנו, זכינו, ועכשיו נראה איך ניתן לעגל פינות, לקמבן, להרוויח עוד כמה שקלים. כפי שיש אמירה שמיוחסת לראש הממשלה לשעבר אשכול. התחייבתי, אבל לא התחייבתי לקיים.
אחת הסיבות למצב הקיים הוא העדפת המחיר על פני פרמטרים אחרים. וחברות שרוצות להרוויח מחפשות כל דרך לכך. גם על חשבון עמידה בהתחייבויות.
לאורך זמן מתפתחת כאן תרבות של זילות במחויבויות שחברות לוקחות על עצמן.

הדרך לטפל במצבים אלה הזכירה לי את הסיפור על אותו אחד שנדרס ע”י רכבת. כשיצא מבית החולים אשתו הכינה לו תה. כשהקומקום החל לשרוק, כי המים רתחו, לקח האיש פטיש וריסק את הקומקום. אשתו שאלה אותו האם השתגע?. ענה האיש, אתה אלה צריך להרוג כשהם קטנים.

חברה שניגשת למכרז צריכה לבצע ניהול סיכונים ולדעת שהיא נדרשת לעמוד בהתחייבויות שלקחה על עצמה. מרגע שזכתה, כל סטייה ואי ביצוע ההסכם צריכים לגבות ממנה מחיר גבוה ויקר. אם חברה תדע שזו התרבות העסקית הנהוגה בישראל היא תחשוב פעמיים לפני שהיא מפרה הסכם שחתמה עליו וצריכה לקיים אותו.

תרבות של עמידה בהתחייבויות היא אחד הבסיסיים המרכזיים לבניית אמון בסקטור העסקי.
כדי להטמיע ערך זה צריך לנהוג ולהעביר מסרים ברורים וחד משמעיים. התחייבת? תקיים.