טיקי טקה בניהול

by eplaceyossi

טיקי טקה בניהול

by eplaceyossi

by eplaceyossi
זמן קריאה 4 דקות

זכייתה של נבחרת ספרד ביורו מעוררות התפעלות. לא רק משום שזכתה 3 פעמים ברציפות בטורנירים גדולים (יורו 2008, מונדיאל 2010, יורו 2012) אלא גם על אופן הזכייה, הכדורגל היפה, האלגנטי שובה העין והלב בשילוב הישגים יוצאי דופן, מרגש את העולם. כנראה שהם עושים משהו מאוד נכון.

ישנן 4 נקודות שנבחרת ספרד עושה נכון שיכולות להיות מיושמות בניהול עסקי:

1. כולם עושים הכול.
בעוד שבנבחרות אחרות יש חלוקת תפקידים, שוער, מגינים, קשרים חלוצים. נבחרת ספרד הביאה לידי שלמות את הכדורגל הטוטאלי של ריינוס מיכאלס ונבחרת הולנד זו ששיחקה בשנות ה – 70. כולם עושים הכל. למעט השוער שגם לו חלק מרכזי במשחק, המגינים כובשים שערים, החלוצים יורדים להגנה הקשרים מחליפים מקומות. התחושה שהיא שכל נבחרת ספרד נמצאת בכל מקום במשחק. הם משחקים כיחידה אורגנית גמישה שמשתנה תוך כדי משחק. ליריב קשה מאוד לשחק נגד שיטת משחק כזו. כי היא לא תבניתית ושטאנצית. 

תפיסה זו של כולם עושים הכול צריכה להפוך להנחת יסוד בעולם העסקי. התבנית המסורתית של מבנה ארגוני היררכי צריכה לפנות את מקומה להבנה שכיום גם העובד הזוטר, נמצא לא פעם בסיטואציות הדורשות שיקול דעת ניהולי, יכולת קבלת החלטות ומתן תשובות שיכולות להיות להן השלכות עסקיות. דוגמאות לא חסרות: איש שרות שמגיע אלי הביתה לתקן מכשיר חשמלי הוא נציג החברה, לבושו, דיבורו והתנהגותו מהווים בבואה של החברה בה הוא עובד, הדרך בה הוא מנוהל וכיצד החברה בוחרת להתייחס ללקוחותיה. ויש לזה השפעה על ההחלטה שלי האם לרכוש מוצר עתידי שכך ניראה איש השרות שלה.

מזכירה שמקבלת פנייה מלקוח לא יכולה להגיד אני רק מזכירה, אני אעביר אותך…תדבר עם… אתה צריך לצלצל ל…. כמו שמגן בנבחרת ספרד לא אומר אני רק מגן, תפקיד החלוצים הוא להבקיע, אלא הוא רץ לשטח פתוח ומבקיע שער (ג’ורדי אלבה) כך גם המזכירה נדרשת למיומנויות מקצועיות מעבר לאלה המזכירותיות גרידא.

המשמעות הניהולית היא שצריך להתייחס לכל עובד בארגון כאילו הוא איש הקצה הבא במגע עם הלקוח. ולא רק זאת, אלא שהוא גם המנכ”ל שמקבל החלטות עסקיות. הוא צריך לדעת, להבין, לפתור את הבעיה או לדעת למי להעביר את הכדור כדי שהסוגיה תיפתר. גישה כזו מחייבת גיוס עובדים אינטליגנטים, שניתן לחבר אותם להוויה הארגונית ורואים את עצמם כחלק מהארגון, תורמים לו ונתרמים ממנו.

2. תאום ושיתוף פעולה.
אחד הדברים המלהיבים בנבחרת ספרד הוא התאום ושיתוף הפעולה בין כל חלקי הקבוצה כדי להשיג את הניצחון. אל יקל הדבר בעיניכם. יש יריבות מרה בין שחקני בארסה לריאל (לא מעט תודות לגישה של מוריניו מאמן ריאל שדך השנאת היריבה הוא מצליח להפיח בשחקניו אנרגיה לניצחונות). היכולת שלהם לשתף פעולה ביורו היא לא פחות ממדהימה. היכולת שלהם לשחק יחיד, תוך תאום בהגנה ובהתקפה, החיפוי האחד על השני וסגירת פרצות בהגנה, היא דוגמא ומופת לשיתוף פעולה קבוצתי. אני לא תמים, גם בארגונים יש אהבות ושנאות, יריבויות ומאבקי אגו. היכולת לשים את כל אלה בצד כאשר יש משימה ארגונית חשובה ומשותפת לכולם היא הכרח ארגוני בעולם העסקי. גם בעולם זה יש מאבקי אגו, חוסר שיתוף פעולה ולא פעם תוקעים מקלות בגלגלים לחטיבה האחרת בארגון.
הייתי עד, לפני מספר שנים, לוויכוח בין שני מנהלים על מי יספוג את העלויות בסדר גודל של מספר עשרות אלפי שקלים, בעסקה של מאות אלפי שקלים. הוויכוח גרם, כמעט, לפיצוץ העסקה. בארגון שרוצה להשיג מטרות עסקיות מה שחשוב הוא להבקיע, מי הבקיע פחות חשוב. כמובן שהתגמול צריך להיות בהתאם. לא רק למבקיע השער אלא גם לכל אלה שעזרו, סיוע, תמכו והובילו להבקעה. התהילה צריכה להיות של כולם.

3. אין כוכבים, יש קבוצה.
בבדיקות רפואיות שעבר רונאלדו הסתבר, שכיום, הנתונים הפיזיים שלו הם הטובים בעולם, היקף השוק, הרגליים, היכולות שלו לצאת לספרינט מהמקום. אז מה?… זה הספיק למקסימום עד חצי הגמר. נבחרת ספרד משחקת כקבוצה. רק כך ניתן לנצח בטורניר ארוך, אחרי עונה מתישה. כל אחד משחקני נבחרת ספרד כבודד נופל בנתונים הפיזיים (וגם בלוק ובג’ל) מרונאלדו. אבל יחד, כתלכיד, כקבוצה הם לא רק ניצחו את נבחרת פורטוגל (שנאני אחד מכוכביה אמר שרונאלדו חשב רק על עצמו ביורו), אלא זכו בגמר. בעולם העסקי ארגונים לא יכולים להתבסס על כוכב או טאלנט אחד בלבד, ולבנות לו עוזרים. כדי שארגון יצליח הוא צריך להיות אבן שואבת לאנשים מצוינים, כאלה שיכולים גם לשחק כקבוצה, גם להוביל וגם לכבד האחד את השני תוך הבנה שיש ביניהם הבדלי גישות. זוהי אומנות שמאמן נבחרת ספרד השכיל לבסס במהלך היורו. תפקידו של המנכ”ל בארגון הוא לעשות את מה שעשה דל בוסקה בספרד להפוך אוסף של שחקנים מצוינים לשלם הגדול מסכום חלקיו.

4. תבחר אסטרטגיה ותדבק בה.
אחד הדברים המרתקים במשחקי הנבחרות ששחקו נגד ספרד היא ההתאמות שהן עשו במשחקן כדי לתת מענה לנבחרת הספרדית. במילים אחרות נבחרת ספרד אילצה את הנבחרות הללו לשנות את שיטת המשחק שלהן. שינוי שיטת המשחק יוצר יתרון פסיכולוגי גדול לנבחרת הספרדית שמשיכה לשחק בשיטתה היא. היריב הוא זה שנידרש לפעול אחרת. זה פותח פתח לטעויות שמאפשרות לנבחרת ספרד לנצח. לאורך כל המונדיאל, למעט התאמות קלות פה ושם, הנבחרת הספרדית שחקה באותה הגישה. אחת התופעות שאני ניתקל בהן בעסקים בארץ היא שינוי תדיר של אסטרטגיה והחלטות עסקיות. למה? למה לא?. היום הולכים על ליין כזה, מחר עם מוצר אחר, פעם מכוונים לפלח שוק אחד למחרת לפלח שוק אחר. ההסתכלות היא קצרת טווח, מה ייצא לי מזה מחר בבוקר. חסרה ראייה מקיפה, מערכתית עם אורך רוח, מוכנות לעמוד בביקורת ואמונה כי אם נבחרה האסטרטגיה הנכונה שתיושם נכון, היא תביא בסופו של דבר לתוצאות הרצויות.

אחרי שבועיים של משחקים מרתקים הנבחרת הטובה, האסתטית, האלגנטית של ספרד, זו שמשחקת את הכדורגל של העתיד ניצחה. הגישה שלה מהווה הזמנה מאתגרת לעולם העסקי ולמנהליו לבחון את המודל בו היא שיחקה ולאמץ אותו בבניית הארגון של המחר.

6 Comments

  1. היי יוסי,
    אני מוצאת את עצמי מהרהרת בדבריך ומתווכחת עם עצמי לגבי חלק מהם.
    לבסוף החלטתי שאולי זה המקום לשתף במחשבותי.
    שנים היה מקובל במערכת בה אני עובדת שכולם עושים הכל…עברו שנים והמושג התמקצעות חדר למערכת והיום אף אחד לא עושה כלום מעבר לבורג הקטן שהוא מכיר. אבל למען ההגינות אני חייבת לציין שאת אותו בורג הוא מכיר היטב מלפני ולפנים. מגמת ההתמקצעות קיימת בכל התחומים והענפים בתעשייה ובמשק. ושתפקידים שבעבר דרשו הכשרה בסיסית בלבד, או ניתן היה להשתלב בהם ללא הכשרה וללמוד את התפקיד תוך כדי “תנועה”, מעמידים כיום רף חדש ודורשים אנשים המתמחים בתחום.

    לגבי התאום ושיתוף אני איתך. אין לזה תחליף, קח את המומחים הגדולים ביותר ללא תאום ושיתוף הם תקועים.

    לגבי כוכבים…אינני יודעת…עוד לא החלטתי. אינני משוכנעת שלצד שיתוף אין מקום גם למיצוי היכולת, לא הייתי רוצה מיטת סדום בה כולם נעים כגוף אחד. יש לדעתי מקום שכוכבו של כל אחד יאיר. זה חשוב.

    גם לגבי שינויים תכופים של אסטרטגיות, מודלים ושיטות יש ביננו הסכמה. לפני שעיכלנו, הפנמנו והבנו מודל אחד אנחנו כבר בשני, אנחנו חסרי סבלנות לתת לתהליך להבשיל. כל בוקר אנחנו רואים את הבוקר הבא ולא את היום שלפנינו. כדאי יהיה לשבת לרגע, לחשוב, ולהרגע.
    שבוע טוב

  2. היי אגי
    תודה על התגובה.
    לגבי נושא ההתמקצעות אני מסכים אתך לחלוטין. אני חושב שצריכה להיות התמקצעות, אבל זה לא סותר את מה שכתבתי. שלמרות ההתמקצעות צריך לחשוב בגדול.
    המזכירה יכולה להיות הכי מקצועית שבעולם, אבל היא צריכה להיות מסוגלת לתת תשובות ללקוח שהם מעבר לתחום עבודתה המזכירותית. היא לא אמורה להגיד זה לא תפקידי, את זה אני לא יודעת, אין לי מושג.
    כך גם אנשי מקצוע אחרים.
    אם ניקח לדוגמא הוראה מורה לאנגלית, מתמטיקה או כל מורה עם תחום מקצועי ייעודי צריכה להכיר בעובדה שהיא נכנסת לכיתה היא גם משמשת כמחנכת, למרות שיש מישהי אחרת שעושה את התפקיד. לטעמי היא לא יכולה להגיד אני רק מורה מקצועית, אם יש דברים שאינם נוגעים למקצוע זו לא בעיה שלי זו בעיה של המחנכת.
    לזה התכוונתי כשאמרתי שכולם עושים הכל.
    זו הסתכלות אחרת על המערכת הארגונית.

  3. יוסי שלום,
    בהמשך לשיחותינו, אני שמח לראות שחזרת לכתוב כאן.
    אני שמח גם על הרצון להרחיב את זויות ההסתכלות על עולם הניהול באמצעות מטאפרות מתחומים אחרים, כמו תחום הספורט במקרה זה.

    לעצם הענין, בדומה לאגי שהגיבה כאן לפני, אני מסכים איתך בתחום אחד (תיאום ושיתוף פעולה) ומסכים פחות בתחומים האחרים. בקצרה:

    א. כולם עושים הכל – מול הגדרות תפקיד, סמכות ואחריות
    במגרש הכדורגל יש לקבוצה שתי משימות אופרטיביות (GOALS): להבקיע שערים בצד אחד ולמנוע שערים בצד השני. בעקרון, גם אם הגדרת התפקיד המדויק שונה משחקן לשחקן (שוער, חלוץ וכדומה) הרי שלכולם יש את הכישורים (skills)ואת המיומנות הבסיסית לביצוע שתי המשימות.
    המצב שונה לחלוטין בארגונים – החל מהגדרה אופרטיבית של המשימות, וכלה בהגדרת גבולות הגזרה של התפקיד. נחמד שהמורה לאנגלית תזכור גם את הפן החינוכי, אבל האם היא רשאית לחתום על הזמנת ציוד מיחשוב לבית הספר?
    בשורה התחתונה: “כולם עושים הכל” נכון בצוות קטן והומוגני הפועל במשימה מוגדרת, אך יכול להיות בעייתי ואפילו מסוכן ברמה הארגונית.

    ב. כוכבים מול קבוצה
    הנושא הזה כבר נדון באלפי מאמרים. יש כוכבים, יש קבוצה ויש כוכבים שפועלים במסגרת קבוצה. אין כאן סתירה. זה נכון עוד יותר כאשר מדובר בקבוצה כמו “נבחרת” שהיא סוג של “ארגון זמני”, שבו חוקי המשחק שונים מזה של ארגון קבוע ויציב.

    ג. אסטרטגיה יציבה – מול התאמה למציאות משתנה
    גם כאן הפער הוא בעיקר רטרוספקטיבי (קריא מושפע מהתוצאות בדיעבד) – שכן מה שמתואר כאן כ-“נחישות ודבקות באסטרטגיה” יכול להתפרשן בסיטואציה אחרת כ- “דוגמטיות, ראש בקיר וחוסר התאמה למציאות המשתנה”. לא שאני חולק עליך בנושא איכויות המשחק הספרדי בטורניר זה (הלאוי עלינו) – אבל מכאן ועד למסקנות גורפות באשר להתנהלות בזירה הארגונית ובזירה העסקית, דומני שהדרך ארוכה.

    תמשיך לרוץ (ע”ע פוסט קודם ולכתוב.

  4. עידן
    תודה על התגובה המפורטת. מקווה להמשיך לכתוב. 🙂
    בהמשך לתגובה שלך אני רוצה להתייחס למספר היבטים
    1. גם בקבוצת כדורגל שחקן לא רשאי לעשות הכול. הוא לא יכול להחליט על מי יחליף אותו, מי ישחק ובאיזה מערך. בשביל זה יש מאמן.
    יחד עם זאת אני מציין את נבחרת ספרד כי כל אחד שם הוא “ראש גדול”. מעבר לתפקיד שלו הוא חושב על הקבוצה, על איך לעזור ולסייע לחבר שלו. מה שלפעמים מוציא אותם מהעמדות שאליהן הם תופקדו כדי לסייע בהצלחת המשימה.
    חשיבה כזו דורשת ראייה יצירתית, יציאה מהמסגרת, והתייחסות אחרת לכל מה שאנחנו יודעים על איך ניראה או צריך להיראות ארגון.
    נכון, מזכירות לא תוכלנה לחתום על צ’קים של מיליונים לספקים, אבל איש שרות טוב יכול לעצור לא מעט בעיות כבר בשלב הראשון לפני שיש אסקלציה של המצב.
    2. כוכבים מול קבוצה. כשכוכב עם אגו כמו רונאלדו סוחב קבוצה לבד, כוחו לא יכול לעמוד לו במרוץ ארוך כמו אליפות אירופה. גם בעסקים הסתמכות על אדם אחד בלבד, לאורך זמן, לא תועיל. אני חושב שאפל הולכת להיות אבן בוחן מאוד מעניינת בנושא הזה
    3. לגבי האסטרטגיה, נכון שהפער בין צל”ש לטר”ש הוא קטן. אבל, אם ארגון יודע לעשות את ההחלטות הנכונות, יש לו את הסבלנות, היכולת לבנות מערך שתומך באסטרטגיה, לאורך זמן, התוצאות תגענה.
    נבחרת ספרד היא דוגמא לכך. גם בעולם העסקי יש לא מעט דוגמאות, אפל היא רק אחת מהן.
    כמובן שיש דוגמאות הפוכות. נוקיה.
    כמו שאמרת את זה יודעים בדיעבד.

  5. יוסי שלום

    שמחתי ונהניתי לקרוא את הפוסט בנושא הנבחרת הספרדית וכם עיקריו הסכמתי לחלוטין.
    הייתי מציין שמעבר לקבוצתיות שמושגת על ידי המאמן ( ולעיתים לא) הדי שבספרד אן איי האישי של כל שחקן הוא שונה בהשוואה למשל לדי אן איי של שחקני הולנד. בספרד הדי אן איי הוא קולקטיווי ואילו בנבחרת הולנד מזה שנים יש קבוצה אבל הדי אן האיי של כל שחקן הוא אישי קרי שם את היעדים האישיים לפני הכל. התנהגות דומה דרך אגב הייתה בנבחרת הגרמנית גם שם הדי אאן איי הוא לחלוטין קולקטיווי וזאת במשך שנים עוד מימיו של אובה זילר.
    מה שמוביל לגיבוש הדי אן האיי הקולקטיווי הוא החינוך בקבוצות מהילדים ועד הבוגרים ששם דגש על קולקטיוויזם ואחדות תוך שניתן המקום לאינדיבדואל להתבטא מבלי שהדבר יבוא על חשבון הכלל.

  6. דיויד
    מה שאתה אומר הוא שזה מתחיל מגיל צעיר. ואתה צודק.
    זה עניין של חינוך ובניית תרבות נכונה.
    נדמה לי שנבחרת ספרד עד גיל 19 זכתה באליפות אירופה.
    כנראה שהם עושים משהו מאוד נכון.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Top